יום שבת, 18 בדצמבר 2010

תחמסון ופרס. לא נשיאים, לא רוח ולא גשם. אבל נוף ? בשפע.

ציפורים שאינן קיימות, קופים במדבר וגבים בלי מים
החורף המזוייף מקשה על החקלאים אבל מיטיב עם המטיילים. לפחות מבחינת הלבוש ונוחיות ההליכה. שמים בהירים וטמפרטורות קלאסיות מקדמים את פנינו בתחילת המסלול.  גולשים לתוך נחל התחמסון (שם לא רשמי, אל תחפשו במפה) שקצהו העליון נושק לכביש  דימונה–צומת הערבה בקטע הנקרא "מעלה תמר".  קצת בולדרים  בנחל שיבש כמו כל הנגב, האמת, כמו כל הארץ.  חניה ראשונה מוקדשת לסקירה של האיזור ושל השמות של הנחלים בו.  "תחמסון" הוא שם לא רשמי שניתן לנחל על שם שכנו מצפון, נחל תחמס, מה שמעלה את השאלה  "מה זה לכל הרוחות תחמס ??!!" (מין ציפור) ו"למה דווקא פה ?" (כי זה מה שהתחשק לועדת השמות בפקודת ד.ב. גוריון).  התשובה היותר מפורטת היא שנחלים אחדים, כמו נחל פרס למשל, קיבלו את שמם כתוצאה מעיברות פוֹנֵטי של שמות ערביים, ושכניהם קיבלו את שמותיהם כתוצאה מ"מדיניות הנושאים" שלפיה מקומות גיאוגרפיים השכנים זה לזה קיבלו שמות בהתאם לקירבה נושאית : ציפורים, מלכים, חיות, פרחים, וקרובים של פקידי סוכנות בכירים.
דיון מקיף בענייני מתן שמות ונסיונות תרגום מוצלחים ומוצלחים פחות, חיי המין של קופים עלומים מתערבבים במשאות על גבם של גמלים עלומים לא-פחות, ציפורים צפוניות מוגלות לנחלי הנגב ומלכים קדמוניים מוצאים משכנם  על פסגות ההרים בואך אילתה.   ויש גם מספר רב של אתרים רבי רושם ונוכחות שנשארים יתומים משֵם, זולת הכינוי רב-ההשראה "נ.ג 358" ו"טריג מינוס 259".   אכן אכן.  התחמסון נשמע קטן אבל עדיין מאתגר אותנו במתלוליו שאחד מהם מעכב אותנו שעה ארוכה ומחייב ירידה שקולה וזהירה לבל יגמר העניין בהתרסקות מצערת חלילה.  עוצרים למנוחה ולעוד הסברים על שחרוריות ושחאוריות החיפושיות המתגוררות בסביבה ,קצת בענייני הישרדותן וקצת בענייני החיות האוכלות אותן ואת חבריהן.   יוצאים מאפיקו המבולדר של התחמסון ומתחברים לנחל פרס.   כבר עם כניסתנו לאפיקו של הנחל, מבחינים בגבים שבו, באחדים מהם אפילו נותרו מעט מים, זכר לגשם שירד כאן במרץ האחרון. פלא.  חונים לא רחוק מראש המפל שבתחתיתו פזורות קוביות סלע עצומות, כעין קוביות משחק של ילדי ענקים ששכחו לסדר את החדר לפני השינה.

רוב הדרך ובעיקר בקרבת הגבים מלוות אותנו ציפורים מסוגים שונים : טריסטרמיות עזות מצח, סלעיות לבנות בטן וכיפה, עפרוני מדברי, חצוצרנים ועוד כיוצא באלה פייגלעך, וגלעד נותן בהן סימנים ומזהה אותן בקלות אופיינית.

ממשיכים לאורך נחל פרס ומתעכבים ליד אנדרטה קטנה שהוצבה לזכרם של נוסעי הג'יפ שמצאו את מותם כאן בתאונה בשנת 2007.

גולשים עוד באפיקו של הנחל  בכיוון מזרח- דרום-מזרח, נכנסים לתוך קטע קניוני המסתיים במפל-חלון צר ומרשים המשקיף על דרום ים המלח , נחל צין, והנוף החוורי האופייני לדרום ולמערב ים המלח.

משם מטפסים טיפוס תלול למדי מתוך הנחל אל גדתו הדרומית, תוך העזרות במדרגות ברזל ובמעקות שהותקנו שם (יבורכו המתקינים),  ממשיכים לאורך השלוחה אל ממול למפל שממנו השקפנו לא מזמן,  עד לתצפית שבראשו של מעלה פרס.   תצפית אחרונה להיום, עם סקירה פנורמית של כל מה שנראה לעין בצד הישראלי והירדני,  וגלישה במעלה פרס לכיוון צומת הערבה, שם ממתין לנו האוטובוס. 

בירה, תה ופיצוחים, ויאללה, הביתה.

תודה לגלעד, לחובש אתר ולטל המלווה שהחליפה את איתן שנקע את רגלו בטיול אחר. החלמה מהירה.

כל התמונות שצילמתי נמצאות כאן ,
התמונות שצילמה אֶמָה נמצאות כאן ,
והתמונות שצילמה אראלה נמצאות כאן .

תמונות חדשות שצילמה מרסיה נמצאות כאן .
שני סרטוני וידאו שצילם רפי נמצאים כאן  וכאן .

תודה לצלמות המוכשרות והזריזות ולרפי (איזה מוזיקה !).

להתראות בטיולים הבאים !

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה